כמעט נהרגתי על הכביש.
זה היה טיפשי, הסחת דעת קטנה. הייתי סנטימטרים ספורים ממוות ודאי.
זה שינה באופן דראסטי את התפיסה שלי לגבי בטיחות בכביש. החיים שלנו שבריריים.
כמורה לתלמידים לקויי למידה, כמדריך נהיגה מתקדמת וכיוצר תוכן לזהירות בדרכים, אני מאמין שזה חיוני לחשוף את כולם לסכנות בכביש ולאמן את כולם איך להימנע מהן.
זה חייב לקרות בדרך מהנה ומאתגרת. שיעורים פרונטאליים, שליפת סטטיסטיקות, ניסיון להפחיד עם סיפורים טראגיים ואפילו הקרנת סרטונים ב360, הם פשוט לא אפקטיביים מספיק. צריך לתרגל הימנעות ממצבים מסוכנים באופן ריאליסטי, פעיל, וכמובן- בטוח.
כמעט בכל אימון שאני מעביר, אני שומע תלמידים ומורים אומרים- "וואו, זה בדיוק מה שקרה לי או לקרוב משפחה או לחבר".
אחרי כל אימון, תלמידים באים אלי, אסירי תודה ואומרים שזה היה השיעורים היה כיף שהיה להם אי פעם.
אבל מדי פעם, אני שומע דברים כמו "אני מבינ/ה עכשיו. לא אשתמש יותר בטלפון כשאני בכביש, ואציץ מעבר לרכבים שמסתירים לי את הכביש לפני שאני חוצה אותו".
כשזה קורה, זה עושה לי צמרמורת. אני מרגיש שהצלתי חיים.
אני רוצה להגיע להרבה הרבה יותר אנשים. מוזמנים/ות בחום להצטרף למאמץ.